על חשיבות הפליאה


אני קוסם.

התפקיד שלי הוא להפליא אתכם וגם להזכיר לכם שצריך להתפלא…
נערה מגיבה באחת מופעותי
מהי פליאה?

פליאה היא רגש, הדומה לתדהמה, שאנשים חווים כאשר הם עומדים אל מול דבר מה נדיר או בלתי צפוי. פליאה היא מילה בעלת קונוטציה חיובית מתדהמה, וכרגש מתבטאת לאורך תקופה ארוכה יותר של זמן. כמו כן, היא הוכחה כקשורה לסקרנות, קסם ודחיפה לחקירה מדעית. (מועתק מויקיפדיה)

כילדים אנו מתפלאים כל הזמן. איננו מבינים את הדברים שמתרחשים סביבנו, אנו מלאי פליאה לגביהם, וטוב לנו עם זה. אנו סקרנים ומלאי שקיקה לדעת, לבלוע את העולם. הכוח המניע הוא… פליאה.

פליאה היא הכוח שסוחף מדענים ואנשי רוח לחפש תשובות, הגפרור שהצית אנשים כגון ניוטון, אריסטו, ליאונרדו דה-וינצ'י ואת אלברט איינשטיין. הספינה שהובילה אותם במסעי חיפוש אל תגליותיהם ויצירותיהם המדהימות. הכוח שעוזר לאומנים ליצור.

סקרנות היא תוצאה של פליאה. כשאנו ילדים, כל העולם מפתיע אותנו ואנו חייבים לחקור ולהבין אותו. אפילו הפחד אינו מרתיע ילדים מלנסות ולהבין כיצד דברים עובדים ולמה. הפליאה מובילה אותנו למצוא את החופש שלנו וכמה רחוק נוכל להגיע. הכישלונות שלנו מלמדים אותנו את המגבלות והחוקים… וכשאנו מבינים ומקבלים אותם…אז אנו מתבגרים.

כמבוגרים, אנו מגבילים את עולמנו. אנו שמים חומות. החוקים מתויקים במגירות השונות. יש סדר לדברים. גם אם איננו אוהבים שגרה, אנו מוצאים את עצמנו נופלים אליה וממנה. אבל…

…פתאום הכוכבים אינם מספיק קרובים כדי שנוכל לגעת בהם. מחשבות רציונאליות וה"הגיון" משתלטים על כל זוויות הראיה שלנו ואינם מאפשרים לנו להסכים לקבל את מה שלא תייקנו כבר כחוקים קבילים ומעוגנים. חוקי הטבע הם דבר שאפשר לחקור אותו ואולי אף להתגבר עליו אך לבטח לא ניתן לשנותו. אנו רגילים לשאול שאלה ולקבל תשובה מאותו מאגר של תשובות שתמיד היו שם בשבילנו. כללים, מוסכמות, תכתיבים, חוקים, עקרונות, עובדות, אקסיומות, מנהגים, אמונות, נהלים…
ילדים מתפלאים

וככל שאנו שוקעים לתוך ההסכמה עם העולם המוכר והיומיומי הזה אנו נוטים להתעלם מהעובדה שגם אם נהיה עשירים יותר מביל גייטס עדיין לא יהיה גופנו יותר מגרגר אבק בעולם המוזר והמיוחד הזה. חשוב מכך, ככל שאנו שוקעים לתוך היומיום, אנו שוכחים לעשות את הפעולה הטבעית והמיוחדת הזו שיכולה לעורר אותנו ולתת לנו מעט יותר אושר, חופש, נעורים ושמחה:

אז הנה אני כאן כדי להזכיר לכם.

מספר תגליות שחשפתי תוך כדי עבודה עם הקהל שלי:

ככל שאני מצליח יותר בתפקידי והקהל מאבד את האחיזה במציאות, ככל שהם חווים יותר "קסם" כך עולה האושר שלהם. ככל שאני מגניב אותם יותר, הם יותר שמחים ורוצים להישאב עמוק יותר ויותר לתוך הפליאה. (נכון, יש גם את אלה שמתעצבנים כשמנסים לגרום להם להשתאות. אבל מדוע? מפני שהם מלכתחילה לא היו מוכנים לחוות קסם. הם עסוקים מדי בלנסות להחזיק את העולם הזה יציב כמו שהוא וכועסים בכל פעם שמישהו מנסה לרמוז שאפשר לגרום לעולם או לאנשים להשתנות. ניסיתי השבוע לשאול אדם כזה את השאלה: "מה תאבד אם תרשה לעצמך להאמין שהעולם הזה יהיה פחות מוצק". הוא מייד פרץ בצחוק, הבין את טעותו והרשה לעצמו ליהנות – יותר מזה, הוא בא אלי בסוף המופע וסיפר לי עד כמה הוא נהנה וכי הוא שינה את דעתו לגבי קסמים).

האם ראיתם אי פעם אדם מבוגר משתאה? האם ראיתם את הבעת האושר הנסוכה על פניו?

מבוגרים מתפלאים

אני מדבר על הרגע שבו הוא מכריז בפני עצמו, כי הוא נתקל בכוחות שהם מעבר למה שהוא מוכן היה עד עתה לקבל, שיש בעולם עומק הנוגד את ההסברים המוכרים, שקיימים ביקום רבדים חדשים שצריך לחשוף, שקיים "סוד" – כפי שכינו זאת חכמי הקבלה.

תוך צפייה בקהל ובנסיונותי (שלא תמיד היו מוצלחים) הסקתי שכדי להוביל את הקהל לכדי פליאה, עלי לשחק את המשחק יחד איתם ולא נגדם. יחד עלינו להתמודד כנגד ההיגיון והאנליזות שלהם. עלי להביא אותם לפליאה, על ידי כך שהם יבינו שהסקפטיות שלהם היא המכשול שלהם וכי עליהם ללכת עם הקוסם צעד אחר צעד כדי להכניע את ההיגיון ורק כך יוכלו לזכות במשב רענן של ילדות.

הצופה חייב לעבור את התהליך המופלא של הניסיונות למצוא את הפתרונות האפשריים כדי שיוכל להגיע ליעד הנכסף – פליאה, כי אם לא יושלם המסע, הוא יחזור חזרה לבסיסו ובפעם הבאה יהיה קשה יותר להניע אותו ממנו. אם לא אביא את הצופה לשם (אל הפליאה), היום שלו יישאר אפרורי וגשום, ההיגיון הסקפטי שלו ישוב ויתבע את מקומו הרגיל, השגרתי והמשעמם ואז יכריז ההיגיון בקול: "יש! הבנתי את הטריק המטופש הזה ועכשיו אני מצויד כהלכה כדי להביס את ה'קוסם' הזה. הם לא יצליחו לנטרל אותי כל כך בקלות בפעם הבאה. אני ההיגיון שולט בעולם הזה ואסור עוד להטיל ספק בחוקי. אני שוב בשליטה!"

וכך… כל מאמצי להשגת הפליאה והשמחה של האדם ילכו לאיבוד.

האויב המוצהר של הפליאה הוא לא אחר מאשר: ההיגיון! …בעצם…אותו חלק בהיגיון שמנסה בכל כוחו להפגין שרירים כאילו הוא שולט בעולם, בעוד שלאמתו של דבר, אין לו שום אחיזה אמיתית בו. ההיגיון המתחזה הזה הוא למעשה דגל לבן המורה על הכניעה של הרוחניות לחוקי הטבע.

האושר שבפליאה הוא אמיתי ועמוק ויש בו כדי להשיב לאדם את ילדותו, את נעוריו, את חירותו.

כשאני עושה קסמים, מטרת המשחק היא פליאה.
פליאה היא קריאת התגר של הרוח החופשית כנגד כל ההסכמות… וזהו התפקיד שלי – להפליא!
אלברט איינשטיין המפליא

The most beautiful and most profound emotion we can experience is the sensation of the mystical. It is the sower of all true science. He to whom this emotion is a stranger, who can no longer wonder and stand rapt in awe, is as good as dead. To know that what is impenetrable to us really exists, manifesting itself as the highest wisdom and the most radiant beauty which our dull faculties can comprehend only in their primitive forms – this knowledge, this feeling is at the center of true religiousness

(Albert Einstein)
יומקסים ומפליא לכם,

אורי אשכנזי OMG – קוסם

תנו לעצמכם להתפלא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eighteen + ten =