קשב ו(הוקוס)פוקוס. 1 – קשב וכשף

קשב וריכוז – סדרת מאמרים

קסמים, קשב ו(הוקוס) פוקוס – 1

ריצ'רד ל. גרגורי

"להתעלם מהשאלה מדוע אנו מולכים שולל על ידי קוסמים היא אחת מהטעויות הגדולות של פסיכולוגים, כי יש בהם הרבה יותר מאשר זריזות ידיים פשוטה או יד שנעה במהירות גבוהה יותר משהעין יכולה לעקוב."

ריצ'רד ל. גרגורי

על קשב וכשף

ודאי תשאלו את עצמכם מדוע קוסם כותב על הנושא של הפרעות קשב, ולא דווקא על הפרעות כשף 🙂

קוסמים, מסתבר, מצליחים ליצור את האשליות שהם יוצרים בשל היכולת שלהם לשלוט בקשב של הצופים.(קשב ותשומת לב הן מילים נרדפות)

משימתם של קוסמים היא למקד את תשומת הלב  של הקהל למקום הרצוי להם וגם להרחיק אותה ממקומות שבהם אין הם רוצים שיתמקדו. יותר מכך, הם מנצלים את החולשות של החושים האנושיים, כדי לגרום לקהל להאמין שהוא רואה וחווה דברים שלא קרו במציאות.

במאמר זה אגע במספר נקודות מתוך אמנות הקסמים שיכולות להיות להן קשר לנושא של קשב וריכוז ואשר יכולים אולי לתת להורים, מורים ומחנכים אולי אפילו לבעלי הקשיים עצמם לשפר את יכולתם לכוון ולהגביר את הקשב שלהם. (באופן כללי, אני מאמין שלמידה ועיסוק בקסמים יכול לשפר את הקשב כפי שראיתי על בשרי וכן על אינספור תלמידים שלימדתי. לימוד של אומנות הקסמים בדרך הנכונה יכול לשפר קשב וריכוז, את יכולת השליטה ברגשות, את מיומנויות התקשורת ואת יכולת העמידה בפני קהל.)

אורי אשכנזי על הפרעות כשף - קשב וקוסמות

קשב וזיכרון – קרובים אך שונים

במקרים רבים, לאחר שעשיתי לאנשים קסם שאלתי אותם מה הם זכרו מתוך הקסם ומהו סדר הפעולות שהתבצעו במהלכו.

מסתבר שאנשים שכחו פרטים רבים שהיו רלוונטיים מאוד לביצוע הקסם אך נראו להם כלא חשובים.

לדוגמה, גרמתי למטבע שהיה ביד שמאל שלי להיעלם, הם כלל לא זכרו שהמטבע הועבר לכאורה מיד ימין לשמאל רגע לפני כן.

למה הם לא זכרו את הנקודה הזאת?

דעתם הוסחה והייתה לכך סיבה טובה. לשם העלמת המטבע אמרתי שאני צריך מצית ואז העברתי את המטבע לרגע ליד ימין. משלא מצאתי את המצית שם, העברתי את המטבע חזרה ליד שמאל(לכאורה) והכנסתי את יד ימין לכיס והוצאתי את המצית(וגם השארתי את המטבע בכיס הימני). העובדה שהפעולה נראתה טבעית ונדרשת לשם ביצוע המשימה גרמה להם לשכוח את השלב הזה.

מה שהיה מבחינתי המפתח לקסם, מבחינתם היה חסר חשיבות.

פרטים שנראים לנו לא חשובים במהלך הסרט שעובר בתודעה שלנו נעלמים ונשכחים.

דוגמה נפלאה תוכלו לראות בקסם חפיסת הקלפים שמשנה צבע.

המחשה מצויינת לחוסר היכולת שלנו להתבונן ולזכור פרטים כשאין לנו סיבה לשים אליהם לב שזה מאוד בסיסי לנושא קשב וריכוז.

אם כך, מהו הדבר שגורם לאנשים לזכור דברים מסוימים ולשכוח פרטים אחרים?

כדי להבין זאת, יש להבין קודם כל, מהו קשב:

קשב

קשב הוא רעיון שנלמד בפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומתייחס לדרך שבה אנו מעבדים את מה שנקלט בחושים (מה שבסביבתנו) והתחושות של גופנו.

בזמן שאתה קורא שורות אלה מתרחשים אינספור דברים שנקלטים בחושים: הלחץ של הגוף כלפי הכיסא, הצלילים הנכנסים מבחוץ, החמימות הנעימה שבחולצה, הזיכרון של מפגש עם חבר. איך אנו מצליחים לנהל את כל החוויות הללו ועדיין להתרכז במה שאנו קוראים, או בגירוי אחד מתוך כל אלה הפוקדים אותנו בכל רגע?

וויליאם ג'יימס, פסיכולוג ופילוסוף טוען כי "תשומת לב היא לקיחת השליטה על ידי המיינד (התודעה, ההכרה), באופן נקי וברור, על אחד מתוך מבחר עצמים או מחשבות המתקיימים בו זמנית… זה מרמז על התרחקות (השקטה או אף השתקה) של חלק מהגירויים על מנת לטפל באופן יעיל באחרים."

ניתן לחשוב על קשב כעל סימון של מרקר צבעוני: כאשר אתה קורא טקסט בספר, החלק הממורקר בולט לעין וגורם לתשומת הלב והעניין שלך להתמקד באותו איזור. תשומת לב גם תאפשר לך להוציא מהפוקוס שלך אינפורמציה, תחושות וקליטות שאינן רלוונטיות, על מנת למקד את האנרגיה על האינפורמציה החשובה.

אם כך, ניתן לומר שהכל נקלט אצלנו בחושים, אולם הסימון של "מרקר הקשב" נועד בעצם לשם תיוק בזיכרון כי אלו הם הפרטים החשובים שרצוי שישמרו במאגר הזיכרון הזמין שלנו.

כיצד אם כן בוחר המיינד לקבל מידע מסוים ולא לקחת מידע אחר? מהן העדפות הסינון של אינפורמציה לתוך הקשב שלנו?

יש פה סיפור…

ניהול קשב וריכוז דומה לדרך בה אנו מתעניינים בסיפור. אם הסיפור לא נוגע בנו ותופס את מהותנו, נאבד עניין וננדוד למקומות אחרים בהם יש סיפור מעניין יותר. כל חלק מחיינו מהווה סיפור בפני עצמו, המורכב מסיפורים קטנים יותר המתרחשים ללא הרף.

התודעה שלנו מעסיקה את עצמה תמיד במציאת הפתרון הטוב ביותר (עבורנו) לסיפור בו אנו נמצאים. זהו בעצם תפקידה: למצוא כיצד לשרוד ולהתקיים טוב יותר בכל מצב בו אנו נמצאים.

היא אוספת נתונים שיכולים לעזור לנו וממיינת אותם. מה שיכול לתמוך ולעזור לנו בפתרון בעיות תמיד מקבל עדיפות. מה שלא יכול לעזור, נדחק ולפעמים נעלם לגמרי מהתודעה שלנו. גירויים מושכי תשומת לב במיוחד הם לדוגמה: כאבים, רעשים חזקים, דיסהרמוניה, ועוד.

קסמים וקשב

קוסמים ידועים ביכולתם להוריד את השעון מידי המתנדב ההמום שכלל לא שם לב לעובדה. כיצד הוא עושה זאת?

הוא עושה קסם עם חתיכת נייר המוחזקת באגרופו של המתנדב. הקוסם טוען שהוא עומד לקחת את הנייר מידו. המתנדב מתרכז בנייר שבידו. בשלב זה הקוסם מחזיק את זרועו של המתנדב בדיוק היכן שהשעון ממוקם ואז דורך על רגלו של המתנדב "בטעות" ומנצל את שעת הכושר הזו כדי לקחת את השעון. בשלב מאוחר יותר הוא מציג את השעון למתנדב וזה לא זכר כלל שהקוסם נגע בו. היה זה המגע הלא נעים של דריכה על רגלו שגרם למשתתף לאבד את הריכוז למרות כל מאמציו.

במאמרים שקראתי על נושא הקשב מדברים על הראייה כחוש המוביל, אבל לדעתי החוש הקרוב והמשפיע עלינו ביותר הוא דווקא חוש המישוש והתחושה הגופנית ורק לאחריהן תוכלו למצוא את החושים האחרים – הראייה, השמיעה וכל השאר.

לכל מורה או הורה ששם לב כי ילד מאבד ריכוז באופן שחוזר על עצמו, אני מציע לבחון אם בעיות הקשב אינם תוצאה של אי נוחות פיזית כלשהי כגון: חדר לימוד חם או קר מדי, גרביים או נעליים לוחצות, כיסא לא נוח ועוד.

עיוורון קשב

עיוורון קשב הוא מצב שבו פרטים שנמצאים בטווח קליטתנו נעלמים מעינינו (או חושינו האחרים) בזמן שאנו מתרכזים בתהליך כלשהו.

למשל, כאשר אנו מביטים על התרחשות כלשהי מבעד לחלון סורגים, הסורגים כאילו נעלמים ואנו רואים את ההתרחשות עצמה מבלי שנראה כלל את הסורגים.

קוסמים מנצלים מצב של עיוורון קשב בצורות שונות במופעיהם… למשל, הם מרגילים את הקהל לכך שבכל פעם שהם עושים קסם כלשהו הם משתמשים במקל קסמים הנמצא בתוך הכובע. בהתחלה השימוש במקל הוא תמים ולאחר שהרגילו את הצופה בכך שהם מוציאים ומחזירים את המקל למקומו, הם יכולים להשתמש בפעולה הזו כדי לקחת או להשמיט שם דברים.

עיוורון הקשב עוזר לקוסם להפוך פעולה שהיתה יכולה להראות חשודה בעיני הקהל, לפעולה הנעלמת מעיני הקהל.

איך זה קשור לחינוך?

יש המון אמצעים לשיפור אצל מורים, הורים וילדים.

למשל, הורים או מורים שמדברים בטון מונוטוני, שלא מדגישים דברים באופנים שונים, שאינם משתפים את החושים השונים בדרכים מגוונות, יגלו כי הילדים איבדו עניין והם משועממים לגמרי. כדי לשמור על עניין אפשר להדגיש, באופן קולי, חזותי או באמצעות חוויה את הדברים כך שיחרטו בזיכרון. הדגשות בצבעים שונים, אמצעי המחשה מיוחדים, מגע, משחקים, מופעים, יציאה לטבע, בכל אחד מהם יכולים להיות יתרונות, לאחר שנוצר קשב.

אז מה צריך לעשות כדי לעורר קשב אצל תלמידים?

במאמר הבא אספר לכם כיצד מעוררים קשב ומוטיבציה ללמידה.

לצפייה נוספת היכנסו לסרטונים הבאים:
צפו בסרט הגורילה

אני ממליץ לצפות בעוד סרטים של דניאל סימונס…

ואם עדיין לא שבעתם ובא לכם להתענג, הנה הרצאה של קייל אשן שתקסים אתכם.

מעניין? מדהים? שתפו אחרים...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two × 4 =

מחשבה אחת על “קשב ו(הוקוס)פוקוס. 1 – קשב וכשף”