כוח הדימיון לשנות (להפסיק לעשן, למשל)

אפשר לשתף את הקסם...

אני רוצה לספר לך איך כוח הדימיון עוזר לשנות את החיים. הוא עזר לי וגם לרבים אחרים.
אבל קודם, כמה חידות:

מה חזק יותר – המציאות או הדימיון? האם יש הבדל בין השניים? היכן אחד מסתיים והשני מתחיל? כיצד מקבלים את הכוח לשנות הרגלים בחיים? איך זה קשור לדימיון? מה בין קוסם (או אמן חושים) לכל הנושא הזה?
אבראקדברא! – מה זה?

הצייר מצייר את עצמו עד שאי אפשר להבחין בין הדימיון והמציאות - זהו הכוח לשנות
הצייר מצייר את עצמו עד שאי אפשר להבחין ביניהם

דימיון ומציאות

פעם כשדניאל הבן שלי היה בן שש בערך, בשעה שישב במושב האחורי והסעתי אותו ברכב, הייתי מספר לו סיפורים פנטסטיים ודימיוניים על גמדים וענקים ומפלצות וגיבורי-על. בדרך כלל הוא אהב מאוד את הסיפורים הללו, אבל באותו יום הוא אמר לי: "אבא, אתה יודע, המציאות יותר חזקה מהדימיון!"

בדיעבד חשבתי שהוא רצה להגיד שזה כבר קצת הביך אותו כל הסיפורים הללו, אבל באותו רגע לא חשבתי על זה, כי מייד הבריקה בדעתי תגובה: "האוטו הזה שאנו נוסעים בו, לפני שהוא היה אוטו, מה הוא היה?" שאלתי.

"מברזל, וזכוכית, ופלסטיק ובד, וגומי" הוא אמר. "נכון, אבל לפני זה?" הקשיתי.  "הוא היה תוכנית. מישהו תיכנן אותו." הוא השיב.

"מצויין, דניאל!" עניתי והמשכתי… "ולפני זה, מה הוא היה?"

"הוא היה בדימיון של מישהו!" הוא אמר.

"אז מה ניצח?!" שאלתי. ואז הסתכלנו גם על הבתים והכביש והמדרכה ופתאום הכל היה יותר ברור…

היכולת לשנות באמצעות כוח הדימיון

מאז ילדותי אני משתמש במניפולציות של הדימיון. למעשה, אני חושב שכולנו עושים את זה, גם אם אנחנו לא מודעים לעובדה שזה מה שאנחנו עושים.
כבר בגיל 16 אני זוכר שישבתי עם חברה לילה שלם ולא ישנו דקה. ואז הגיע הבוקר והיינו צריכים להיות עירניים ליום שלם של לימודים ועשייה. מה עשיתי?

הצעתי ששנינו נשכב לכמה דקות ונניח את הראש על הכר ונרגיש כאילו עכשיו אנו מתעוררים משינה מתוקה של שמונה שעות, קורי השינה אט אט מתפוגגים ואנחנו מקיצים לעולם שטוף אור. כך היה.
עצמנו את עינינו, העברנו בדימיון את התחושה של יקיצה משינה עמוקה, קמנו, רחצנו את הפנים ויצאנו ליום שלם מלא פעילות.
בסופו של היום הזה אמנם חשנו עייפות, אבל לא יותר מתמיד.
אז למה תרגיל הדימיון הזה הצליח לגרום לנו ולגופנו לחוש עירניים?

זה עבד כמו קסם! – אולי זה באמת קסם… כמו כובע הקסמים בשירה של לאה גולדברג:

כל הימים, כל הימים
חולמת אני על כובע קסמים.
כובע קטן, מקושט נוצה,
העושה כל מה שאני רוצה.

כוח הדימיון לחיוב ולשלילה

הדימיון הוא כלי נפלא שאפשר לנצל לצורך השגת מטרות והתגברות על מכשולים – מהדימיון נקבל את הכוח לשנות מצבים, לחיוב ולשלילה.
פעם למדתי שהתודעה שלנו לא מסוגלת לתרגם את המילה "לא" ולכן אם אתה חושב מה אתה לא רוצה, אתה מקבל דווקא מה שדימיינת שאתה לא רוצה. לכן, חשוב לדמיין מה אתה כן רוצה במונחים חיוביים ולהמנע ממילות השלילה – "לא", "בלי" ו"אין".
הדימיון הוא כלי מעולה לשכנע את עצמנו שאנחנו לא יכולים. וכאשר אנחנו משכנעים את עצמנו בזה, אפילו תחלואים וכאבים מתנפלים עלינו כדי להוכיח את ניצחון הדימיון, ואז אפילו המדע לא יודע איך לפתור את התעלומה.
המדע גם מספר לנו שאנו מתמכרים לניקוטין, אבל אני מאמין שההשפעה של ה"התמכרות" היא די קלה, אם לא אפסית. יש לנו כוח רצון ואם מתמכרים לאמונה הזאת, זה מנצח את ה"צורך" של הגוף בהרס עצמי.
כשראיתי את עמיתי למקצוע, הקוסם אורי גלר, מביא ריאות של מעשן לתוכנית אירוח, חשבתי שהמראה המזעזע בטח משאיר אנשים בהלם, אבל קשה לי להאמין שהשוק הזה יוצר את התמריץ הנחוץ לגרום לאדם להפסיק לעשן.

לדעתי כדאי לעודד את המעשן למצוא תחליף חיובי. החיים שלנו ממילא מלאים בגירויים שליליים, שרק מצטברים לאוסף הדברים שאנו מדחיקים ומעלימים מעינינו.
זה כן חשוב להיות מודע לנזקים, אבל יותר מזה כדאי להחליף את ה"חיובי" שהאדם שכנע את עצמו שקיים בסיגריה ("זה כיף", "זה מרגיע", "העשן מחמם את הריאות והלב") עם משהו חיובי באמת וללא סיגריה…

רוצים להפסיק לעשן? כך אני עשיתי את זה:

זה התחיל כשחזרתי הביתה אחרי יום עבודה אי אז בשנת 1998. אני יודע ש"קוסם" ו"אמן חושים" זה נשמע מרנין ומשעשע, אבל באותה תקופה הופעתי בבתי מלון באילת וזו היתה עבודה יומיומית ומתישה לפעמים. עישנתי באותה תקופה כשתי חפיסות של סיגריות (שהתלוצצתי תמיד שאי אפשר להדליק אותן – קראו לזה "קנט לייט" – Can't Light).

היו דיבורים על זה שאני צריך להפסיק לעשן, כי עישנתי אז כבר יותר מעשרים שנה, אבל זה תמיד היה בגדר בדיחה ולא ממש התכוונתי לזה, אפילו שידעתי שזה פוגע בי, כי גם כשניסיתי להפסיק כך סתם, זה לא היה פשוט…
אבל באותו ערב, נשכבתי במיטה ולפני שנרדמתי, נכנסתי לתוך מצב הכרה של טרום שינה… מעין חלום אבל עדיין במודעות. ומה אני רואה?

דניאל בני בן השנתיים קורא לי לבוא לשחק איתו ואני מנסה לקום אליו, אבל לא יכול כי אני מחובר למכשירי הנשמה. החלום הזה טלטל והעיר אותי וגרם לי להחליט שזהו זה. אני מפסיק לעשן.

הפער בין ההחלטה להגשמה

סיגריה- מה יש בה ולמה עדיף שלא
סיגריה- מה יש בה ולמה עדיף שלא

למחרת קמתי וכמובן שהיו לי הרהורי חרטה… נדחה את זה בעוד כמה ימים, אולי נמתין לתאריך טוב יותר? אבל לא נכנעתי.

אני זוכר שהלכתי עם המשפחה בחוף באיזור המלונות וכל הזמן היתה חסרה לי סיגריה. אז במקום להסיח את דעתי באמצעים אחרים, ניסיתי להבין מה הכי חסר לי בעישון, כדי להבין איך למלא את זה במשהו חיובי.

הבנתי שזו השאכטה האחרונה של הסיגריה, זאת שאתה לוקח עמוק לריאות, מכבה את הסיגריה ורק אז משחרר את האויר רווי העשן בנון שלאנטיות.

כן. זה מה שהיה חסר לי. השאיפה האחרונה.
לפתע הבריק במוחי רעיון. בכל פעם שארצה לעשן, אקח רק את השאיפה האחרונה הזאת וזה יספיק לי. אבל לא מסיגריה אמיתית, אלא מסיגריה שנמצאת בדימיוני.
אמלא את הריאות עמוק עמוק מהסיגריה, אכבה אותה, ואז אשחרר את האויר הבריא העצור בריאותיי.
ניסיתי ונדהמתי מההרגשה המשחררת שהיתה לזה.
גיליתי טכניקה ממש טובה להפסקת עישון. בכל פעם שעלה צורך בסיגריה הייתי מפעיל את כוח הדימיון: דימיינתי את הסיגריה בידי, לקחתי שאיפה אחרונה עמוקה וחזקה, כיביתי את הסיגריה הדימיונית ואז שחררתי את האויר. אפילו עשיתי את התנועות…
בהתחלה היו הרבה סיגריות דימיוניות ולאט לאט הן התמעטו. כי בשביל לשאוף אויר נקי לא צריך לדמיין…
וככה, עם מעט התמדה, הפסקתי לעשן למשך תשע שנים.
נכון. אני חזרתי אחר כך לעשן שוב, ובכלל לא הייתי גאה בזה, אבל אלה היו יחסים קצרים וחטופים.
בפעם הבאה שהפסקתי, בדצמבר 2012, זה כבר היה קל הרבה יותר. מרגע ההחלטה, כוח הדימיון שוב הוכיח את עצמו יפה מאוד עד עצם היום הזה.
אגב, הכי כיף להפסיק לעשן בחורף, אתה יכול לדמיין שעישנת וכשאתה מוציא אויר, זה נראה כמו עשן.

האם כוח הדימיון יכול לשנות הרגלים?

אני חושב שכל הרגל רע אפשר לשנות אם בוחרים לעשות זאת. צריך רק להבין מהו הרווח שיש לנו מההרגל הזה ואז, לנסות למצוא דרך בריאה וטובה יותר לזכות ברווח שמקבלים מההרגל הבלתי רצוי.
לי זה עבד עם מספר הרגלים בעבר. אספר לכם על המשקפיים-שאין-לי בפעם אחרת.
בינתיים, אם עוד לא הפסקתם לעשן, נסו את השיטה של הפיכת הדימיון למציאות וספרו עליה לכאלה שכן מעשנים.
כולי תקווה שזה יעבוד גם בשבילכם, וכפי שאתם מבינים – לא צריך להיות אמן חושים או מנטליסט, ולא צריך בשביל זה כוחות על טבעיים, ואפילו לא כוחות טבעיים כמו תרופות, כדורים, או מדבקות.
כוח הדימיון – אמונה נטו!

כוח המחשבה גם

פעם בשנת 2007 כשהופעתי בסדנה רפואית במכון ויצמן ברחובות, פגשתי אחד ממנתחי הלב המוכרים והמפורסמים בעולם שהגיע מסן פרנסיסקו. בשעה שעשיתי לו כמה קסמים דיברתי על כך שכוח המחשבה יכול להיות חזק יותר מחומר. כשאמרתי את זה הוא הרים גבה, ואז משך את עינו באצבעו.
אמרתי לו "זה מדעי ומוכח!" והוא שאל "איפה?". מייד אמרתי לו, "גם אתה יודע שזה מוכח. אל תתעלם מהידע שלך!"
כשהשאלה עדיין המשיכה לרחף על פניו אמרתי לו "אתה מכיר את הנושא של פלצבו, נכון? יש אנשים שמקבלים תרופת דמה והם נרפאים למרות שאין בחומר שום דבר שירפא אותם פרט לאמונה. איך זה?"
באותו רגע, קרה משהו מופלא לאותו רופא. הוא לפתע קם ופרץ בריקוד מאושר ולא הפסיק להגיד לי תודה. הוא גם הזמין אותי לבקר אותו בסן פרנסיסקו.

והמילה אבראקדברא… איך היא קשורה?

מסתבר שהביטוי אברא קדברא הוא ארמי ופירושה אברא מלשון לברוא יש מאין, כדברה – כלומר כפי שדיברתי. כך שבעצם כשאומרים אבראקדברא זהו לחש קסמים שמבקש לברוא את המציאות על פי רצוננו.

מישהו בטח כבר אמר פעם שהדימיון לא עולה כסף אך הוא הכוח של כל הכסף הקיים בעולם!

ואם עדיין אינך בטוח שהדימיון חזק מהמציאות, אז כנראה שזה רק בדימיון שלי…
אני מדמיין אתכם נהנים מיום מלא תובנות והמון אושר…

אבראקדברא!

שלכם,
אוֹרִי

הערות:
  1. מסתבר שלא רק אני המצאתי את זה. אולי שמעתם את הביטוי Fake it ’til you make it. אז כשבחנתי את הערך הזה בויקיפדיה גיליתי שיש ממש שיטת טיפול כזאת.
  2. ואם אנחנו כבר כאן… אז הנה כמה עצות מדהימות.
  3. ומאחר וזה לא הספיק, אז הנה הרצאה מלאה בהשראה
  4. ועוד מאמר מעניין מזוית שונה קצת…
  5. ועכשיו העשרתי את עולמי בדרכים שבהם מנצל המדע את הדימיון וצפונותיו לשם טיפול מעשי – מרתק…
  6. אם בריפוי ודימיון עסקינן, הנה סרטון מרתק על נושא הפלצבו
  7. על כנס פלצבו ולאן אפשר עוד להתקדם מתוך הארץ


אפשר לשתף את הקסם...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × 4 =

מחשבה אחת על “כוח הדימיון לשנות (להפסיק לעשן, למשל)”