מיהו לא אלוהים
הביטוי "מיהו לא אלוהים" הוא פלינדרום.
כשקוראים בעברית "אלוהים" מהסוף להתחלה מגיעים לביטוי "מיהו לא". צירוף מקרים?
הוידאו שבגללו כתבתי את זה – פגשתי בתל אביב את ידידי זבולון מושיאשוילי (ז"ל) שסיפר על פרוייקט של נתי אדלר, במאי קולנוע שבדיוק היה שם עם מצלמתו. הסרט של נתי עסק ביחס של אנשים שונים כלפי אלוהים. בוידאו תמצאו מה שאמרתי כשהצטלמתי. אבל אז, כשהלכתי הביתה, התעורר בי צורך עמוק לכתוב דברים, המון דברים שלא נאמרו – "חכמה של חדר מדרגות" – מה שלא אמרתי בזמן הצילום – וזה מה שתוכלו לקרוא כאן…
מה יש באלוהים שמשפיע על רוב האנשים שפגשתי, בין אם הם מאמינים או שוללים את קיומו. המון שאלות מציפות את הנושא ודורשות, אצלי לפחות, תשובות ממקום עמוק…
דתות
תארו לכם שהחברות קודאק ופוג'י יריבו ביניהן למי מהן שייכים הצבעים היפים ביותר בעולם…
מטופש, נכון? הצבעים לא שייכים לאף אחת מהן. הם היו קיימים הרבה לפני שהחברות נוצרו וימשיכו להתקיים הרבה אחרי שהחברות האלה יעלמו מן העולם, כדרכם של עסקים.
מצחיק בכלל להעלות את השאלה הזאת על הדעת, לא?
באותה מידה נוכל לשאול איזו דת מעבירה את המסר הנכון יותר של אלוהים. הנצרות, היהדות, האיסלאם, הבודהיזם או כל אחת אחרת משלל הדתות הקיימות?
רוב הדתות (המוכרות לי) ביקשו לקבוע כיצד לדמות את קיומו של אלוהים ברוחנו, ובכך בעצם עיוותו וסילפו את כל הרעיון האלוהי והוציאו לו שם רע.
האם אלוהים הוא מה שהדת, כל דת שהיא, מנסה להביא אנשים להאמין לגביו?
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ … ובסופו של דבר גם את האדם… ומאז ועד שיצליח מנסה האדם, שנברא (לכאורה) בצלמו של אלוהים ובדמותו, לקחת את השליטה לידיו הוא…
איש בשם משה סיפר פעם לקבוצת עבדים שהוא שליח של אלוהים, בורא העולם. ייתכן שהוא גם עשה להם כמה טריקים כמו של קוסם (קוסם מוכשר מאוד, כנראה) והם הלכו אחריו ואחרי הניסים שלו בתקווה לחיים טובים יותר מאשר חיי העבדות שהיו להם. בחלוף הדורות מדי כמה מאות שנים מנהיגים דתיים (כגון ישו, מוחמד ואחרים) עשו גם הם קסמים שונים בשם אלוהים. הם לימדו את קהל המאמינים מה אלוהים רוצה שהם יעשו ולא יעשו. חלקם גם הזהירו שאם הם לא יבצעו את דבר אלוהים הוא יעניש אותם. מנהיגי האומות הדתיות הללו גם יזמו תרגילי גיבוש חזקים במיוחד, והכניסו את העמים הללו למלחמות שנועדו להוכיח שהאלוהים שלהם חזק יותר משל האחרים.
כמה יצירתיות, חכמה ואהבה הושקעה בתהליכים האלה. ביצירת הנרטיבים האלוהיים האלה.
כאשר בוחנים את הנושא מגלים שאלוהים, אם בכלל קיים דבר כזה, לא יכול להיות שייך לאף דת. מעצם אלוהותו הוא חייב להיות גדול ורחב יותר מהאמונה או חוסר האמונה בו.
ואם כבר הגענו לכאן, אז בואו נודה באמת, אלוהים לא שייך לאף אחד.
רגע, אבל האם יש דבר כזה – אלוהים?
תחשבו לרגע על העובדה שבעולמנו יש חוקים וכללים שגורמים לכל החלקים בו להתארגן לפי סט הכללים הזה. חומר לא יכול לחדור דרך חומר אחר, לכל אנרגיה יש כיוון ועוצמה, הכוכבים נעים לפי מסלולים קבועים (או משתנים באופן קבוע) שנקבעו על ידי… מי?
ניתן כמובן לטעון שכל זה נוצר כתוצאה מאירוע חד פעמי ("המפץ הגדול") רב עוצמה שגרם לכל זה להתרחש, אבל איך נקבע מהו סף האנרגיה שיוביל למפץ הזה? מי קבע לאן וכיצד יתפזרו החלקיקים? למה יש לכל זה חוקיות קבועה?
ייתכן ואתה בין אלה המאמינים שכל זה נוצר כתוצאה מ"יד המקרה".
אם כן, במה אתה שונים מאלה שמאמינים בפרקים א' וב' של בראשית כלשונם (למרות הסתירה לכאורה שקיימת ביניהם)?
ובכלל… הצורך שלנו להבין, לדעת – למה אנחנו כל כך רוצים להבין את העולם?
למה פיתחנו את המדעים השונים?
אולי אנחנו מחפשים לא רק ידע אלא את הכוחות שיאפשרו לנו לשלוט טוב יותר בגורלנו ובעולם, – הצורך להבין ולשלוט ביקום.
מבחינה זו אנו ממש בצלמו ובדמותו של הבורא. לשלוט…
אולי אפילו אפשר להעלות בדעתנו את המחשבה שאנחנו מנסים להיות (ואולי לחזור להיות) מי שברא אותנו בייסודנו – אלוהים?!
אקראיות וסדר
לי קשה מאוד להאמין ש"יד המקרה" הביאה לקיומם של כללי ההתנהגות של האנרגיה, החומר, הצמיחה והחיים. יותר קל לי להאמין שמישהו או משהו יצר את הכלים והכללים האלה מתוך כוונה. אבל זה לא מחייב אותך הקורא. זה פשוט מסדר לי משהו בראש.
הייתי יכול לנסות לקרוא למהות הזאת בשם אחר כמו "בורא הטבע", "הטבע" או בפשטות "הבורא" כדי לנסות לבדל אותו מאלוהים של הדתות, אבל אין בעצם הבדל. זה אלוהים שאני מתכוון אליו.
אני מזמין אותך לזרום איתי גם אם זה נראה כמנוגד לדעתך…
זאת מחשבה שאולי תוליד דרך חדשה להתייחסות לעצמנו ולזולתנו – בלי דת, כפיה, מצוות, עונשים, איומים, חרון אף וכל שאר הדברים שההוא מהתנ"ך ידוע בהם.
ספקנות ואכזבות
רגע… זה לא שאני ממציא פה דת חדשה וגם לא מנסח עקרונות של דת קיימת… אני בסך הכל קוסם… שמנסה להבין את הטריק שמאחורי המסתורין הגדול של אלוהים. ודרך זה אולי להעניק משמעות קסומה לחיים.
כקוסם, כשאני מנסה לגרום לחפץ כלשהו להיעלם ומישהו בקהל קולט שעשיתי משהו "לא כשר" (כן, גם לי זה קורה) הוא אומר: זה בשרוול שלך. אני מייד מנחם אותו ומסביר לקהל שהוא כנראה חשב שאני מכשף אמיתי וכאשר הוא ראה שאני לא, הוא התאכזב ורצה לגונן גם על הצופים האחרים מפני אמונת השווא הזאת.
כלומר, הספקנות עוזרת לו, לכאורה, לשמור על בטחונו העצמי שחוקי הטבע לפיהם העולם מתנהל לא הולכים להשתנות פתאום.
כך גם עם אלוהים. כדי להתמודד עם חוסר האונים שאדם חש למול איתני הטבע והקיום, אנשים זקוקים לתחושת שליטה. היו אנשים שהאמינו שתפילה וקיום מצוות הן כמו כפתור שלחיצה עליו מספיקה בשביל להפעיל את כוחות הקסם של אלוהים. לאחר שניסו והתאכזבו, חלקם הפסיקו להאמין. הם התחילו לחפש מה בכל זאת יעזור להם לשלוט בעולם… וכך הם בוחרים את דארווין, ניוטון, איינשטיין ושלל אנשי המדע האחרים שיהיו האלים החדשים שלהם. והמחשבה שבראשם היא: "אם הם מסוגלים לבקע אטום, לפצח את הדנ"א, לשגר אסטרונאוטים לחלל, לרפא את הסרטן שלי – אז הם יכולים לקדם אותי מהר יותר לעמדה של שליט העולם, ולא צריך את אלוהים המאכזב שהגיע עם ספר הוראות מקולקל."
אז הכל זה עניין של חרדה/שליטה?
אז נכון… הדתות אולי אינן הפתרון…אבל עדיין, אל נא תשכחו שטרם פיענחנו את הכוחות החזקים באמת ואלה עדיין אינם בשליטת האדם.
למרות כל ידיעותינו על מרכיבי התא, איש עוד לא הצליח להחיות תא מת. אף מדען לא יכול לייצר יש-מאין תא חי כפי שעשה זאת "אלוהים". למרות שאנו לכאורה מבינים את מערכת השמש אף מדען אינו מסוגל להסיט את כדור הארץ ממסלולו ולהזיז אותו אפילו 5 ס"מ החוצה מזה שבחר עבורו "אלוהים" – וכאשר יצליחו אנשי המדע, ביום מן הימים, יהיה זה אך ורק בזכות הידע הגלום בכל דבר שקיים בכל פרט הכי קטן של הבריאה. מעניין מי יצר את הידע הזה.
אם יש אלוהים, הוא נמצא גם בפרטים הקטנים, אבל לא רק. הוא קיים גם במי שבוחן את הפרטים…ובמרחק שביניהם…
חיפוש האמת
אלוהים זה כנראה האמת. לא מה שמספרים על האמת, לא מה שרואים מהאמת, אלא האמת עצמה, ללא שינוי.
יש אנשים שמחפשים את אלוהים בתוך משמעויות נסתרות, שואפים לגלות את דרכיו בסמלים ובקודים.
אני חושב שאפשר ללמוד על דרכי הפעולה שלו בעיקר על ידי התבוננות בחיים עצמם… זה הדבר שעולם המדע מנסה לעשות אבל, לצערנו, מתעלם ממה שאי אפשר למדוד.
לדעתי זאת טעות להתעלם מכוחות שאיננו מסוגלים למדוד כי גם לפני שיכולנו למדוד אלקטרומגנטיות ואפילו לפני שידענו בכלל על קיומו של הכוח הזה הוא היה קיים והשפיע על חיינו.
ערכה של התבוננות
בעקבות הגילוי הזה אנו מסוגלים לשוחח בטלפון, לצפות בטלוויזיה ולחיות בסביבה מודרנית. זה לא בגלל שקיבלנו נתונים חדשים, והעולם לא השתנה פתאום….פשוט חשפנו אמת יותר בסיסית שהייתה מוסתרת מעינינו עד אותו זמן כי לא היו לנו כלי מדידה מתאימים, וגם … כי יש בנו הרבה יוהרה (וגם קשה לנו להודות בבורות שלנו). וכאן אולי כדאי לצרף המלצה: העלו בדעתכם שיש עוד כוחות כאלה שעתידים להתגלות ואשר עדיין אין באפשרותנו למדוד או למפות. היו פתוחים לאפשרות…
ככל שמסירים את ה"אשליות" (לדוגמה: "זאוס מושך בכרכרה שלו את השמש", "אלוהים קבע מאורות בשמיים") כך גדלה יכולתנו לפעול ולהשיג תוצאות. ככל שנצליח להסיר את הצעיפים שמסתירים לנו את האמת על סודותיו של העולם ושל קיומנו בו, כך נתקרב אל הדבר האמיתי.
אני אוהב את תחושת הגילוי שמתרחשת כאשר אני מתקרב לאמת… אין כמוה. (נדמה לי שביהדות קוראים לזה דבקות)
אני לא מאמין באלוהים – אני חש שקיומי הוא חלק ממנו!
אז מי זה אלוהים?
לפני כמה חדשים הייתי בבית כנסת בשעה שקראו את פרשת ויצא… הסיפור על סולם יעקב…
אז נכון. אני לא לוקח את התורה כתורה מסיני, אבל בכל זאת יש בספר הזה, ובחכמת היהדות בכלל, דברים חכמים, מקסימים ויפים שאני יודע להעריך ולהנות מהם:
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא. ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. והנה יהוה ניצב עליו ויאמר …
…וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי "
ובעודי קורא, עלו בי תובנות… מהו סולם יעקב? מהם מלאכים?…שליחיו של אלוהים. וכולנו הרי שליחים של אלוהים. כולנו עושים תמיד את הדבר הכי נכון לאלוהים שבתוכנו בכל רגע נתון…
תובנות מהסולם…
גם אם האדם שאתה ניצב מולו הוא גנב, רוצח, רב, כומר, תליין, נאצי, אינקוויזיטור, או כופר… הוא עדיין שליח של אלוהים שנמצא שם, בתוכו.
כל אדם עושה את הדבר שהוא מחשיב לטוב והנכון ביותר שאפשר בכל רגע נתון, ובכך מנסה להגשים את האלוהות שלו עצמו. כך שלא משנה היכן הוא בסולם, לא משנה מה הוא מנסה לעשות, ולא משנה לאן פניו…הוא עדיין שליחו של האל.
וכאשר יעקב מתעורר הוא אומר…נכון, יש אלוהים במקום הזה ואני לא ידעתי… ההכרה בכך שכולם הם שליחיו של האל נוחתת עליו. אפילו הוא עצמו!
הבורא הוא הנברא
אלוהים בכל אחד מאיתנו
אני משתדל רוב הזמן לראות את אלוהים באדם שנמצא מולי… הקיום של אלוהים בי, בך ובכל אדם אחר אינה מותנית. כולם במידה שווה. ייתכן שלא כולם מחוברים לתחושה הפנימית הזאת. חלק יותר וחלק פחות. אני משער שהסיבות לכך קשורות לחוויות החיים שלנו כאן על פני הארץ.
זאת משימה קשה מאוד לפעמים, לראות את האלוהות באחר. במיוחד כאשר האדם עושה משהו שנראה לי מטופש או מרושע… ובכל זאת, כאשר אני מחפש את אלוהים באחר זה עוזר לי לראות מהם המניעים שגורמים לו להיות מי שהוא.
יש בי גם משהו ששואל על צדק, ארגון, מוסר, התנהגות נכונה, אתיקה, אסתטיקה, טוהר… איך כל אלה קשורות לאותו אלוהים שאני משתדל לראות בכל אדם.
לא לכל אני מוצא תשובה. ולפעמים היא מאחרת לבוא. מה ששמתי לב אליו הוא שהאנרגיה האלוהית זורמת דרכי… עד ש… אני עושה משהו שלא הייתי רוצה שיעשו לי.
ברגע זה הזרימה נעצרת, נתקעת ותוקעת אותי במקומות לא טובים. לכן אני חייב לשמור על יחסים הגונים עם אנשים, חברים, משפחה, אפילו עם בעלי חיים והדברים החומריים סביבי. רק כך זה יכול באמת להרגיש שלם.
אלוהים זה לא "הוא", או מישהו שחיצוני לנו. זה אתה ואני, ויחד אנחנו יוצרים את המקום שבו אנחנו חיים… – במעשים שלנו, בחוסר המעשה שלנו, ובדוגמה שאנחנו משמשים לאחרים.
והערך שאנו מביאים לידי ביטוי בעולם, בו מתגלה, יותר מכל, אלוהותנו!
זהו הקסם שלנו כי… מיהו לא אלוהים?!
אורי.
הערה 1:
אלוהים בתוככם…
מספרים בהודו סיפור עתיק על האל ברהמה שהיה לגמרי לבדו.שום דבר לא התקיים חוץ מאשר ברהמה והוא היה משועמם ביותר.ברהמה החליט לשחק משחק, אבל לא היה שותף למשחק, ולכן הוא ברא אלה יפהפיה, מאיה, אך ורק על מנת לבלות ולהתענג.
ברגע שמאיה התקיימה וברהמה סיפר לה את מטרת קיומה, היא אמרה, "בסדר, בוא נשחק את המשחק הנפלא ביותר, אבל אתה צריך לעשות מה שאורה לך לעשות." ברהמה הסכים ונהג על פי הוראותיה של מאיה, וכך ברא את כל היקום. ברהמה יצר את השמש והכוכבים, את הירח והפלאנטות, ואחר כך ברא את החיים על הארץ, בעלי חיים והימים, האויר והכל. מאיה אמרה, "כמה יפה הוא עולם האשליה הזה שיצרת. כעת אני רוצה שתברא איזה מין בעל חיים שיהיה כה נבון ומודע שיוכל להעריך את היצירה שלך". לבסוף ברא ברהמה את בני האדם, ואחרי שסיים את הבריאה, שאל את מאיה מתי יתחיל המשחק.
"אנחנו מתחילים ברגע זה, מיד," אמרה. היא לקחה את ברהמה וחתכה אותו לאלפי פיסות זעירות, הכניסה פיסה לכל בן אדם, ואמרה, "כעת המשחק מתחיל! אני עומדת לגרום לכם לשכוח מי אתם ואתם הולכים לנסות ולזכור מי אתם!" מאיה יצרה את החלום ועד עצם היום הזה ברהמה מנסה להיזכר מי הוא. ברהמה נמצא בתוככם ומאיה מונעת אתכם מלהיזכר מי אתם.
כשאתם מתעוררים מהחלום, אתם נעשים שוב לברהמה, ודורשים שוב את האלוהות שלכם. ואז עם ברהמה בתוככם, אתם אומרים "אוקיי, אני ער; מה לגבי שאר החלקים שבי?" אתם מכירים את התעלול של מאיה ואתם יכולים לחלוק את האמת עם אחרים שבתוך זמן קצר יתעוררו גם כן.
שני אנשים פיכחים הנמצאים במסיבה יכולים ליהנות יותר. שלושה אנשים פיכחים ייהנו עוד יותר.תתחילו בעצמכם ואז יתחילו האחרים להשתנות עד שכל החלום, כל החבורה, יתפכחו.
מתוך "דרך האהבה" של דון מיגל רואיס
הערה 2:
על הפלינדרום "מיהו לא אלוהים"
פעם בילדותי הגיע לבית הספר שבו למדתי רב שהעביר שיעור על צירופי מקרים והפתעות של גימטריה. כששאלו אותו מה קרה לפני בראשית הוא פנה למישהו ושאל מה יש לפני המילה "בראשית" בפרק א של התורה. התשובה היתה שזה האות א' של פרק א'. לפי ההסבר שלו, אם מחפשים מה היה לפני בראשית אפשר לאיית את האות "אלף" מהסוף להתחלה. כך הגענו למילה "פלא". התשובה לשאלה מה היה לפני בראשית, לפי הרמזים שלו היתה – פלא, ולכן, לדעתו, אין מה לחקור.
זה לא ממש דיבר אלי, אבל מתוך הרעיון הזה בחרתי להסתכל על "אלוהים" מהסוף להתחלה. על זה לא היה לו מה להגיד, כנראה בגלל שחשבתי על זה הרבה שנים אחרי אותו מאורע.
פתחתי דף פייסבוק בשם "מיהו לא מהסוף להתחלה" לאלה שמאמינים בקיום של אלוהים ללא תלות בדת כלשהי. אתם מוזמנים להצטרף, להוסיף קישורים, דיונים, שאלות ועוד.
ייתכן שפשוט התכוונתי להגיד משהו שאמר איש חכם במשפט אחד קצר הרבה הרבה לפני –
"כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – ישעיהו פרק יא פסוק ט
